דו"חות שנתיים – אלו דו"חות אשר מחויב כל עצמאי

(עוסק מורשה ופטור) להגיש למס הכנסה, בגין הפעילות שביצע בשנה החולפת. ניתן באופן עקרוני לבצע את הגשת הדו"חות באופן עצמאי, אך מומלץ להפקיד את הטיפול בדו"חות אלו בידי רו"ח וזאת בשל המומחיות שצובר רו"ח בהגשת הטפסים השונים וההבנה כיצד לגשת לדו"ח בצורה שתטיב עם הנישום.

דו"ח שנתי ע"י נישום פרטי צריך להיות מוגש עד סוף חודש אפריל לשנה העוקבת ולעומת חברות שצריכות להגיש עד סוף מאי של השנה העוקבת. אי הגשת דו"ח שנתי הינה עבירה פלילית וגוררת קנסות ואף מאסר. במקרים קיצוניים בהם לא מוגש הדו"ח יוכל פקיד השומה להעריך את הרווחים (בד"כ כלפי מעלה בצורה מוגזמת ע"מ להרתיע) ולדרוש מיסוי עליהם.

הצהרת הון – דו"ח זה מוגש ע"י כל עצמאי (עוסק מורשה ופטור), בעל חברה וע"י שכירים שעברו את התקרה לפי תקנות מס הכנסה. הצהרת ההון הראשונה ניתנת ביום פתיחת תיק במס הכנסה. לאחר מכן נדרש דו"ח הצהרת הון אחת למספר שנים, בד"כ בין 3-7 שנים ויש להגישו עד 120 יום מיום הדרישה ע"י רשויות המס. אי הגשת הצהרת ההון גוררת קנס בגובה 280 ₪ עבור כל חודש .

הצהרת הון זהו למעשה דו"ח על נכסים נטו – כל הנכסים בחיסור ההתחייבויות של הנישום ומשפחתו (ילדים עד גיל 18). הצהרת ההון מאפשרת לגלות אי סדרים בדו"חות השנתיים ע"י כך שאנו משווים בין שתי הצהרות הון ובוחנים את המעבר ביניהם. לדוגמה, ייתכן מצב בו מס הכנסה יגלה כי הנכסים נטו של נישום מסוים גדלו מעבר לנתונים שסופקו בדו"חות השנתיים. במקרה שכזה יבצע פקיד השומה בירור להפרשים ועליהם יאלץ הנישום לשלם מס. ייתכנו מצבים הפוכים בהם לאחר הצהרת ההון יתקבל זיכוי ממס הכנסה.

קשה להתחמק מתשלום מס עקב הפרשים לא מוסברים בין הצהרות ההון (וגם לא משתלם) וזאת משום שאם מס הכנסה מזהה חריגה שאינה נורמאלית מבחינה סטטיסטית הוא דורש מסמכים והסברים. "חוסר בהסברים" מצד הנישום בצורה של הוכחות ממשיות (קבלות, חשבוניות וכו') משמעו שאין הסבר להפרש והדבר יגרור מיסוי על ההפרש.

אם ישנו הפרש וניתן לשייכו לעסקו של הנישום, במקרה שכזה ישלם הנישום מס בשיעור התחלתי של 30% ולפי מדרגות המס השולי (תשלום שהוא גבוה ממצב בו היה מדווחים הנתונים בצורה מדויקת). כמו כן אם פרס הנישום את ההפרש למספר שנים יכול פקיד השומה לפסול את פנקסיו של הנישום לכל התקופה – פסילתם מחייבת את עריכתם מחדש. במקרה בו הנישום לא מודה שההפרש נובע מעסקו או שאין לו עסק והנישום לא מצליח להוכיח את שההפרש נובע ממקור אחר – הוא ייקנס בשיעור מס של 10%.

מומלץ להשתמש בשרותיו של רו"ח או יועץ מס בהגשת הצהרת הון וזאת משום שאי דיוק בהצהרה עלול לגרור לתשלום מס או אפילו יוביל לחקירה ע"י מס הכנסה. הדבר נובע מכך שהפרש בין ההצהרות הינו מספר שנים ורק רו"ח או יועץ מס יצליחו לעקוב בצורה המיטבית אחר כל השינויים "שאינם מהותיים" ע"מ ולהגיע להצגה מיטבית והמדויקת. אי דיוק בהצהרת ההון או זיוף הינה עבירה פלילית.

נזכיר כי חובות הדיווח שנזכרות לעיל הינן באחריות הנישום ואף שמבוצעות בד"כ ע"י רו"ח או יועץ מס הן עדיין באחריות הנישום.